חדרי כושר הפכו לשוכרים המבוקשים בקניונים, והם מעלים את ערך הנכס

בשיחות עם בעלי מועדונים וסטודיו שעולים על חוזה שכירות בקניון או במרכז קניות, חוזר אליי שוב ושוב אותו משא ומתן. בעל הנכס רואה אתכם כעוד שוכר של יחידה. אתם רואים את עצמכם כמי שמביא קהל למתחם כמה פעמים בשבוע.
במשך שנים העוגן של הקניון היה חנות הכלבו או בית הקולנוע. הם הביאו את הקהל, וכל השאר ניזון מהתנועה שלהם. עכשיו המודל הזה משתנה. מי שמביא אנשים למרכז הקניות בשגרה הוא כבר לא מדף של בגדים. חדרי כושר וסטודיו לכושר מביאים תנועה קבועה למרכז הקניות, יחד עם סטודיו להתאוששות, ספא או מקום שמוכר אוכל בריא.
ונתקלתי במחקר הקמעונאות של Newmark על כושר ווולנס בנדל"ן המסחרי. Newmark היא אחת מחברות הייעוץ והשירותים בנדל"ן המסחרי המובילות בארה"ב. החברה נוסדה ב-1929, ופועלת מכ-200 משרדים בעולם עם כ-10,500 אנשי מקצוע. לפי הדוח, בעלי נכסים צריכים לרצות אתכם בפנים, לא בפינה שנשארה פנויה.
1. מה המחקר באמת מראה
לפי צוות המחקר הקמעונאי של Newmark בארה"ב, בין רשתות הקמעונאות הגדולות שנבדקו ב-2026 לא נרשמו סגירות משמעותיות של חדרי כושר ומועדוני כושר. היציבות הזו, לפי הערכת החברה, שומרת על שטח מסחרי של כ-750 אלף עד כ-1.1 מיליון מטרים רבועים. במקביל, קטגוריית הבריאות והוולנס כמעט הכפילה את מספר הסניפים שלה מאז 2018, בקצב שנתי של 8.4 אחוזים, מהיר יותר מכל קטגוריה קמעונאית אחרת שנמדדה במחקר. מאז 2024 הקצב עלה ל-11.8 אחוזים.
ברנדון איסנר, ראש המחקר הקמעונאי של Newmark בארה"ב, אומר שהקטגוריה הפכה לשוכר מבוקש במרכזים מסחריים. לדבריו היא מגדילה את התנועה בקצב גבוה יותר מענפים כמו מזון מהיר וסופרמרקטים, ואנשים גם נשארים בה זמן ארוך יותר. השהייה הארוכה הזו מעודדת ביקור גם בחנויות ובשירותים האחרים באותו מתחם.
וזה בדיוק מה שמעלה את ערך הנכס לבעלים. לא רק דמי השכירות של יחידה אחת, אלא התנועה הקבועה שהשוכר מביא לכל המרכז.
2. למה כושר ווולנס מייצבים את הנכס
המחקר מצביע על שלושה כוחות מאחורי השינוי: הרגלים שהתקבעו אחרי הקורונה, עיצוב שנשען על שפת אירוח של מלונות במקום על חדר כושר קר, והכוח החשוב ביותר, הקהילה. מי שמוכר רק שירות יכול להיחלש מול מתחרה זול יותר ברחוב הסמוך. מי שיש לו קהילה מחזיק בשימור שנראה גם באיכות האשראי שלו מול בעל הנכס. הכנסה ממנויים שמגיעה באופן קבוע, וכניסות שחוזרות כמה פעמים בשבוע, הופכות את המועדון לנכס מייצב בתוך תיק הנדל"ן.
לכן ההמלצה לבעלי נכסים היא לא לשים חדר כושר בפינה שנשארה פנויה, אלא לרכז יחד שימושים שמשלימים זה את זה: כושר, התאוששות, ספא ואוכל בריא. כשהם יושבים אחד ליד השני הם מגבירים זה את התנועה של זה. מותגים כמו Life Time ו-Equinox כבר גדלים כיעד בפני עצמו, לא כשוכר משלים שמחכה שהקניון יביא לו לקוחות.
דוגמה מוחשית אפשר לראות אצל Onelife Fitness, עם 76 סניפים פעילים או בהקמה. החברה מתכננת לפתוח סניף דגל בסוף 2027 במקום שבו פעלה חנות סאקס בטייסונס גאלריה בווירג'יניה. במקביל היא משקיעה 24 מיליון דולר במועדון של כ-6,000 מטרים רבועים בריצ'מונד, עם סטודיו להתאוששות, פילאטיס מכשירים ובריכת מי מלח.
3. מה זה אומר לכם בישראל
בישראל הסיפור הזה מוכר לכל מי שנכנס לקניון או למרכז קניות באמצע השבוע. חנות האופנה רואה את הלקוח לעתים רחוקות. חבר מועדון או סטודיו מגיע פעמיים, שלוש וגם ארבע פעמים בשבוע. הוא מחנה, הוא קונה קפה, הוא מביא חבר, והוא נשאר במתחם יותר זמן. בשביל בעל הנכס זו לא עוד חנות. זו סיבה קבועה להגיע לנכס, והיא מעלה את הערך של כל החללים סביבה.
לכן בעלי קניונים ומרכזי קניות צריכים לרצות להכניס כושר ווולנס: לא כמילוי חלל ריק, אלא כעוגן שמחזיק את המתחם חי. מועדון, סטודיו לפילאטיס, אזור התאוששות ובית קפה בריא באותו מתחם עובדים כמו מערכת אחת. כל אחד מביא קהל לשני.
וכשאתם נכנסים למשא ומתן על שכירות בקניון או במרכז קניות, שווה לבוא עם נתוני המנויים, תדירות ההגעה והקהילה. ככה אתם מדברים עם בעל הנכס כשותף שמעלה את ערך הנכס, לא כשוכר שמבקש הנחה.
בשורה התחתונה
חדר הכושר כבר לא מבקש מקום בקניון. הוא אחד הדברים שהופכים את הקניון לשווה יותר.
יש לכם שאלה? צריכים עזרה עם העסק שלכם?
לקבלת פרטים על שיווק דיגיטלי לעסקים בתחומי הכושר והספורט
להצטרפות לקבוצה הסגורה שלי בווטסאפ למאמנים ובעלי עסקים בתחום הכושר






תגובות